חצבת - המחלה מתבטאת תחילה בחום גבוה, נזלת, שיעול, עיניים אדומות ורתיעה מאור. ביום הרביעי או החמישי מופיעה תפרחת בצבע אדום כהה. התפרחת מתחילה בצוואר ומתפשטת בהדרגה לעבר הפנים, הגוף והגפיים. הנגעים בעור נקודתיים ומרובים תחילה ונוטים להתלכד לפריחה המכסה שטחי גוף נרחבים. הפריחה דומה לפרחיו הקטנים והצפופים של החצב ומכאן גם שמה של המחלה. הפריחה מתחילה להחוויר ביום השלישי להופעתה ולכך מתלווה בדרך כלל שיפור בתחושת החולה.  

המחלה עלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ובמערכת העצבים. כשליש מהחולים יפתחו סיבוכים כגון דלקת האוזן התיכונה, שלשולים ודלקת קרנית העין. סיבוכים נדירים יותר הם דלקת ריאות ודלקת קרום מוח.   

סיבוך מאוד נדיר היכול להופיע כ- 10 שנים אחרי הופעת החצבת הוא מחלה ניוונית של המוח הגורמת לפגיעה קשה ובלתי הפיכה במערכת העצבים המרכזית, הכוללת הידרדרות שכלית ופרכוסים. 

הסיכון לסיבוכים גבוה יותר בילדים מתחת לגיל 5 ואצל מבוגרים מעל גיל 20 ובחולים עם דיכוי מערכת החיסון. 1-3 ילדים מכל 1,000 חולים מתים מהמחלה.
בשנות ה- 50' היו בישראל אלפי דיווחים של מקרי תחלואה בכל שנה. מאז הכנסת החיסון בשנת 1967 חלה ירידה מתמדת במספר החולים, אך עדיין יש התפרצויות של המחלה, המתרחשות בעיקר באוכלוסיות שאינן מחסנות את ילדיהן.  

בשנת 2003 אירעה התפרצות של חצבת בה חלו 60 ילדים תוך שבועיים, באוכלוסייה שלא התחסנה כשגרה. ילדה אחת נפטרה מהמחלה באותה התפרצות.
http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/Vaccination_of_infants/Pages/measles.aspx

חזרת - המחלה מתבטאת בנפיחות בבלוטות הרוק ובבלוטות מתחת לתנוך האוזן, בכאבי גרון, חום גבוה, כאבי ראש וחולשה. סימני הנפיחות הראשונים מופיעים לרוב כמה ימים לאחר הופעת החום. הנפיחות יכולה להופיע בצד אחד בלבד או לעבור כעבור כמה ימים גם לצד השני.
בחלק מהחולים עלולה להתפתח דלקת קרום המוח המתבטאת בהקאות ובכאבי ראש.

סיבוך נפוץ במבוגרים הוא דלקת האשך. סיבוכים נדירים יותר הם חירשות, דלקת הלבלב ודלקת השחלה. 

לפני המצאת החיסון הייתה החזרת מחלה נפוצה בקרב ילדים והייתה המחלה הסיבה השכיחה ביותר לחרשות חד-צדדית בילדוּת. מרבית הנדבקים היו ילדים  בגילאי 2-12 שנים.

http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/Vaccination_of_infants/Pages/mumps.aspx

אדמת - מאופיינת בנפיחות בבלוטות הלימפה, חום, פריחה ורודה בעור המתחילה בפנים ומתפשטת לכל הגוף, דלקת עיניים, כאב ונפיחות בפרקים ובאשכים. המחלה עלולה לגרום במקרים מסויימים לסיבוכים כגון דלקת המוח, אשר שכיחה יותר במבוגרים, ולאירועי דימום עקב ירידה בכמות הטסיות - תופעה השכיחה בעיקר בילדים.  
פגיעה בעובר במהלך ההיריון / תסמונת אדמת מולדת - בקרב נשים בחודשי ההיריון הראשונים עלולה האדמת לפגוע בעובר המתפתח ולגרום למומים מולדים קשים (מומי לב, חירשות, עיוורון ופיגור שכלי), להפלה, למוות תוך רחמי של העובר וללידה מוקדמת. חומרת הנזק הנגרם לעובר תלויה בשלב ההיריון בו חלתה האם - ככל שההיריון צעיר יותר כך חומרת הנזק גדולה יותר. קיים סיכון של 85% שתינוקות שאימם חלתה בשלושת החודשים הראשונים להיריון יסבלו מתסמונת אדמת מולדת. לעומת זאת, כשהדבקת האם נעשתה אחרי השבוע ה- 20 להיריון, הסיכון לנזקים נמוך יותר.

בעבר המחלה הייתה מאופיינת במגפות שהתרחשו כל 5-9 שנים. בשנות ה-70 בישראל, האדמת הייתה אחת המחלות הנגיפיות הנפוצות ביותר, ובשנת 1972 הגיע היקף המקרים לשיא של 30,000 חולים. החל משנת 1973, החיסון נכלל בתכנית חיסוני השגרה בילדוּת. החל משנת 1994, קיימת המלצה על שתי מנות חיסון לכל ילד. משנה זו ירד מספר החולים לפחות מ- 10 מקרים בשנה. אדמת מולדת לא דווחה במדינת ישראל משנת 1993.

http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/Vaccination_of_infants/Pages/rubella.aspx

 

אבעבועות רוח - המחלה מתבטאת בחום גבוה המלווה בפריחה עם שלפוחיות. בהתחלה מופיעה פריחה בקרקפת ומשם היא מתפשטת לשאר חלקי הגוף. הפריחה מתחילה כנגעים אדומים שטוחים המתמלאים בהמשך בנוזל שקוף ונראים כשלפוחיות. השלב המדבק ביותר מתרחש כאשר שהנוזל הופך למוגלתי מכיוון שהשלפוחיות מכילות כמות גדולה של נגיפים. בסופו של התהליך, השלפוחיות מתכסות בגלד, מתייבשות ונופלות.  

​

סיבוכי המחלה הם דלקת ריאות ודלקת מוח, זיהום קשה בעור, ולעתים נדירות אף דימום, ליקויים בכליות ואף מוות. חולים שהבריאו, נושאים את הנגיף "וריצלה זוסטר" באופן רדום בגופם. נגיף זה עשוי לאחר שנים לגרום להתפרצות מחלה הנקראת "שלבקת חוגרת" (הרפס זוסטר).
אבעבועות רוח גרמה ועדיין גורמת לאשפוזים מרובים בכל שנה. עם הכנסת החיסון לשגרה בשנת 2007 חלה ירידה בתחלואה ובאשפוזים.

http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/Vaccination_of_infants/Pages/vericella.aspx

 

החיסון לארבע המחלות אלה מתחלק לשני תרכיבים הניתנים יחד - 

• חיסון כנגד חצבת-חזרת-אדמת (MMR) - תרכיב זה מכיל נגיפים (וירוסים) חיים ומוחלשים כנגד נגיפים אלו. החיסון ניתן בשתי מנות בזריקה לשריר, בגיל 12-15 חודשים ובכיתה א'. חלק מהתינוקות יפתחו פריחה בתגובה למתן החיסון, עם או ללא חום. תגובה זו מתחילה כ-5-12 יום לאחר מתן החיסון ונמשכת בדרך כלל 1-3 ימים. ייתכנו תופעות לוואי נוספות כמו נפיחות בבלוטות הלימפה או נפיחות ואודם באזור ההזרקה. במקרים נדירים ייתכנו פרכוסי חום (ככל הנראה בשל עליית החום ולא כתוצאה מהחיסון עצמו). 

לקריאה נוספת על תופעות לוואי אפשריות באתר משרד הבריאות - http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/Vaccination_of_infants/Pages/vaccines_babies.aspx
בנוסף לאזהרות הרגילות לגבי במתן חיסונים, יש להיזהר במתן החיסון במקרים הבאים: אלרגיה חמורה לג'לטין או לאנטיביוטיקה נאומיצין - אסור לתת את החיסון. 
דיכוי חיסוני - להיוועץ ברופא טרם מתן החיסון.
קבלת דם או מוצריו - להיוועץ עם רופא טרם מתן החיסון.

 

• חיסון כנגד אבעבועות רוח - חיסון זה מורכב מנגיף מוחלש והוא ניתן בזריקה לשריר בשתי מנות - בגיל שנה ובכיתה א'. אין צורך לתת את החיסון לילדים שכבר חלו באבעבועות רוח. ישנו עדיין סיכוי נמוך, למרות קבלת החיסון, לחלות במחלה בשלב כלשהו אך במקרה הזה המחלה תהיה קלה, עם מספר קטן של נגעים וללא סיבוכים.  

תיתכנה תופעות לוואי מקומיות באתר ההזרקה, חום עם או בלי פריחה דמוית מחלת אבעבועות קלה. לקריאה נוספת על תופעות לוואי באתר משרד הבריאות - http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/Vaccination_of_infants/Pages/vaccines_babies.aspx
גם בחיסון זה בנוסף לאזהרות הקבועות לגבי מתן חיסונים, אין לתת את החיסון במקרה של אלרגיה חמורה לג'לטין או לאנטיביוטיקה נאומיצין. כמו כן, יש להיוועץ עם רופא טרם מתן החיסון במקרה של דיכוי חיסוני. 

למידע נוסף על חיסון החיסון ה"מרובע" והמחלות כנגדן הוא מכוון - 
http://chisunim.co.il/Paper.aspx?id=27&cat=4&l=1
 

​

עדכון אחרון - מאי 2017

כותבים - גב' דנה הורביץ, BA MED, ד"ר יאיר צדקה, MD PHD, מומחה ברפואת ילדים, נוירולוגיה של הילד והתפתחות הילד

מקורות - 

משרד הבריאות

אתר חיסונים, בי"ח וולפסון www.chisunim.co.il