התקפי עצירת נשימה
כל מי שחווה את זה עם הילד שלו בפעם הראשונה, לא ישכח את זה לעולם. הכל מתחיל בזה שהילד כועס, בוכה, נבהל, או מקבל מכה קלה ופתאום משום מקום הוא משנה צבע נופל ומאבד את ההכרה. מבהיל ומלחיץ! אבל האם באמת קיימת סכנה משמעותית לחייו?
התקפי עצירת נשימה הינה תופעה נפוצה המתרחשת בקרב ילדים בגילאי 6 חודשים עד 6 שנים. לרוב התקפים אלו קורים בקרב ילדים בריאים, אינם מסוכנים וחולפים מעצמם.
איך זה נראה?
ישנם שני סוגים של התקפי עצירת נשימה, כאשר הראשון ביניהם הוא הנפוץ ביותר.
התקפי עצירת נשימה כחלוניים – התקפים אלו מתחילים בתגובת כעס או תסכול של הילד, בעקבות אירוע מרגיז כלשהו שקדם לכך (בין אם מדבר בתגובת כעס להצבת גבולות מצד ההורים, תגובת פחד או בהלה לאירוע אחר או כתגובה לפגיעה גופנית קלה – נפילה פתאומית, מכה וכדומה). בהמשך, הילד סובל מהתקף בכי במהלכו עוצר את נשימתו (ומכאן שם התופעה) ומוציא אויר בחוזקה (ללא הכנסת אויר במקביל), עד ששפתיו ופניו מתחילים להכחיל והוא נשכב על הרצפה ומאבד הכרה. ייתכנו מקרים בהם לאחר ההכחלה נשימתו של הילד חוזרת לסדרה ללא איבוד הכרה. בחלק מהמקרים עשויות להיראות תנועות וכיווצי שרירים לא רצוניים שימשכו פרק זמן קצר ולרוב הנשימה תחזור לסדרה בתוך דקה אחת והילד ישוב להיות עירני ובתפקוד מלא בתוך שתי דקות. התקפים אלו תמיד מתרחשים כשהילד ערני, לא בזמן שינה. מיעוט מהילדים יחוו מספר התקפים ביום, לרוב התדירות הינה 1-6 התקפים בשבוע.
התקפי עצירת נשימה עם חיוורון – התקפים אלו פחות נפוצים מההתקפים הכחלוניים וניתן לבלבל אותם עם פרכוסים. הילד לרוב מאבד הכרה לאחר נפילה אלה או מכה קלה בראש או בפלג הגוף העליון, אך אובדן ההכרה יכול להתרחש בעיכוב של כ-30 שניות ביחס לנפילה ולכן קשה לקשר בין שני האירועים. במקרים אלו נשימתו של הילד נעצרת, הוא סובל מזיעה קרה וצליעה. ההתקף נמשך יותר מכמה שניות ולאחריו נראה פעילות מוגברת של שרירי הגפיים וייתכן שיהיה איבוד שליטה על סוגרים ("בריחה" של פיפי). ההתקף כולו נמשך פחות מדקה אחת, אך לעיתים הילד נותר מבולבל וישנוני בדקות שלאחר מכן. התקפים אלו נגרמים לרוב על ידי פעילות איטית מדי של הלב.
למה זה קורה?
הסיבה להתרחשות התקפים אלו אינה ידועה. התקפים אלו מתרחשים בקרב 5% מהילדים הבריאים בד"כ, הנטייה לכך עוברת במשפחה.
התקפים תדירים עשויים לקרות אצל ילדים הסובלים מאנמיה על רקע חוסר בברזל, לכן ייתכן ובמסגרת תהליך האבחנה והטיפול ילדך יידרש לעבור בדיקת דם.
מה עלי לעשות בזמן התקף?
התקפי עצירת נשימה עשויים להיראות מפחידים מאד עבור ההורים, אולם יש לזכור שאינם מסכנים ולכן בשלב הראשון מומלץ לשמור על רוגע, ככל הניתן. בזמן ההתקף יש להשכיב את ילדכם על הצד, להרחיק מסביבתו חפצים חדים או מסוכנים ולהימנע מהכנסת דברים לפיו (על מנת למנוע חנק). התקפים אלו תמיד נראים ארוכים יותר מכפי שהם במציאות, לכן נמליץ על מדידת זמן ההתקף (אם ניתן להיעזר בשעון שמראה שניות או סטופר), הנשימה כמעט תמיד חוזרת באופן עצמאי בתוך דקה. בתום ההתקף חבקו את ילדכם וחזרו לשגרה, אל תפגינו לחץ או דאגה בנוכחות הילד.
חלק מההתקפים מתחילים בעקבות התקף כעס של הילד לאחר שסירבתם לבקשה מצידו או הצבתם גבולות משמעתיים. בתום ההתקף אל תיכנעו לבקשתו המקורית כיוון שעם הזמן תעלה הסבירות שיבין שכך יוכל להשיג את מבוקשו ותדירות ההתקפים תעלה.
מתי עלי לפנות לבדיקה רפואית?
-
במרבית המקרים התקפי עצירת נשימה חולפים מעצמם בתוך דקה, אך במידה ולא עליכם לפנות לסיוע רפואי במקרים הבאים:
-
התקף ראשון- תמיד כשזה קורה בפעם הראשונה נדרש בירור רפואי כדי לוודא שאכן בזה מדובר
-
עצירת הנשימה נמשכת יותר מדקה
-
אתם חושבים שילדכם נמצא במצב מסכן חיים
-
הוא חווה קושי בנשימה גם לאחר סיום ההתקף
-
איבוד ההכרה נמשך מעל שתי דקות
-
ההתקף החל ללא סיבה (ללא טריגר)
-
שינוי בהתקפים – באופי ההתקף או בתדירות
כיצד מתבצעת האבחנה
האבחנה מתבצעת על ידי רופא הילדים של ילדך. אין בדיקה אחת שתוכל להכריע באופן חד משמעי כי מדובר בתופעה זו, אלא תהליך האבחנה מתבצע באמצעות הבנת התסמינים של כל מקרה לגופו ושלילת פרכוסים, שעשויים להיות דומים מאד בהסתמנותם, לכן תמיד חשוב לפנות לרופא המטפל בתחילת הדרך.
מה יהיה בעתיד?
הפרוגנוזה של ילדים הסובלים מהתקפי עצירת נשימה הינה מצוינת!
במרבית המקרים התקפים אלו חולפים עד גיל 4 שנים ללא שום השלכה על עתיד הילד או התפתחותו הנוירולוגית. התקפים אלו אינם מהווים גורם סיכון להתפתחות אפילפסיה בעתיד.
לסיכום, התקפי עצירת נשימה עשויים להיראות מפחידים מאד עבור ההורים, אולם ברוב המקרים אינם מסכנים את הילד בהווה או בעתיד. זיהוי המצב ושמירה על קור רוח הינם גורמי מפתח בהתמודדות עם הסיטואציה. מאחלים לכם רק בריאות!
מקורות –