הפרעה בשמיעה בשנים הראשונות לחיים יכולה לגרום לעיכוב שפתי, הפרעות דיבור ועיכוב בהתפתחות הקוגנטיבית. היום יודעיםשהפרעות בדיבור ובשפה אשר משניות להפרעה בשמיעה ניתנות למניעה, ועל כן החשיבות הרבה בזיהוי מוקדם של מצב זה.

קצת מספרים - לקות שמיעה משמעותית קיימת ב1-3 ילדים מתוך 1000 תינוקות בזמן לידה. לקות שמיעה זמנית בילדים קייםבמספר יותר גבוה, שכן כמעט כל הילדים יחוו ירידה זמנית בשמיעה על רקע דלקות אוזניים עד גיל 11.

ירידה בשמיעה יכולה להיות ממקור חיצוני (למשל שעווה אשר חוסמת את התעלה החיצונית של האוזן) או ממקור פנימי (למשלהפרעה מולדת בעצב השמיעה). כמובן שיכול להיות מצב משולב של הפרעה פנימית וחיצונית. ישנה רשימה ארוכה של מצבים אשריכולים לבוא לידי ביטוי בירידה בשמיעה.

ישנם מצבים אשר הפיכים בעזרת טיפול תרופתי או פרוצדורות רפואיות, ומכאן החשיבות להבין את המקור לבעיה.

למרות זאת, בין רבע לחצי מהילדים והתינוקות עם לקות שמיעה משמעותית לא יודעים מה הגורם למצבם.

בישראל, כל ילד עובר בדיקת סקר שמיעה לפני השחרור מבית החולים. מחקרים הוכיחו כי בדיקת הסקר הצליחה לזהות יותר ילדיםעם הפרעה מולדת בשמיעה ביחס לזיהוי של סימני לקות שמיעה על ידי רופא הילדים. כמו כן , סקר השמיעה לאחר הלידה מאפשרזיהוי מוקדם יותר של לקות השמיעה וטיפול מוקדם אשר הוכח כמשפר את התפקוד השפתי וההתפתחותי של הילד לטווח הארוך. עפ״י מחקרים, סקר השמיעה הצליח להוריד את גיל האבחון בלקות שמיעה מגיל שנתיים לחודשיים!

ישנם מספר גורמי סיכון ללקות שמיעה מולדת , הכוללים:

תינוקות אשר אושפזו בטיפול נמרץ מעל 5 ימים

סינדרומים מולדים

היסטוריה משפחתית של לקות שמיעה מולדת

עיוותים מודלים בפנים

זיהומים בזמן ההריון

צהבת קשה לאחר הלידה

בעיות בזמן הלידה

תרופות עם פוטנציאל לגרום נזק לשמיעה

ככל שישנם יותר גורמי סיכון כך הסיכוי של הילד גדל ללקות שמיעה. יחד עם זאת, מספר הילדים עם לפחות גורם סיכון אחד מהרשומים מעלה הוא גבוה, ועל כן לא כל ילד עם גורמי הסיכון יסבול מלקות שמיעה, ובכל מקרה יש צורך בבירור נוסף. ילדים עם גורמי סיכון יופנו לבדיקות נוספות במכון שמיעה (אודיולוגי) גם במידה וסקר השמיעה הראשוני יצא תקין.

במידה והילד נכשל בבדיקת סקר השמיעה, הילד יופנה לרופא המטפל דרך קופת החולים.

עפ״י חוזר משרד הבריאות משנת 2018, היעדים בארץ הם -

השלמת סיקור ראשוני עד גיל חודש ימים (לרוב לפני השחרור מבית החולים)

השלמת אבחון לקות השמיעה עד גיל 3 חודשים

התחלת שיקום התינוק עד גיל חצי שנה.

למה כדאי לשים לב?

גם אם ילדכם עבר את בדיקת הסקר, כדאי להיות עירניים ולשים לב לסימנים היכולים להעיד על לקות שמיעה. כדאי לפנות לרופאהילדים במידה והבחנתם באחד מהמצבים הבאים:

-  ילדכם לא נבהל מרעשים חזקים עד גיל חודש

-  לא מסתובב לקולות עד גיל 3-4 חודשים

-  לא מבחין בכם עד שאתם בקו הראייה שלו

-  מתרכז יותר בקולות עם ויברציה מאשר לסוגים אחרים של קולות

-  לא נהנה כשאתם קוראים לו

-  לא אומר מילים פשוטות עד גיל 12-15 חודשים, או שקיים איחור בתחילת הדיבור

-  נראה שמבחין ברעשים מסוימים , ובאחרים לא

-  מגביר את עצמת השמע בטלוויזיה יותר מאשר בני המשפחה האחרים

-  מתקשה להחזיק את הראש בצורה ישרה או שקיים עיכוב בהליכה או עמידה ללא סיוע.

לעוד מידע :

https://www.health.gov.il/hozer/mr05_2018.pdf